דף הביתמפת האתרצור קשר
  חוזרי מנהל רפואה   דף הבית   אודות   ניירות עמדה   פגישות מדעיות   לימודי המשך אולטרסאונד   ביה"ס לאולטרסאונד   לוח כנסים   מודעות

חיפוש
 
חיפוש מתקדםחיפוש מתקדם 

חדשות ועדכונים
 
 


פינת הלשון

בעריכת ד"ר ישראל שפירא
ishapiro@inter.net.il 

 

1. איך כותבים בעברית Ultrasound?

אולטרסאונד ?
אולטרהסאונד ?
אולטרה-סאונד ?
אולטרה סאונד ?
אולטרא סאונד ?
אולטראסאונד ?

2. מה ההבדל בין:

Ultrasound
Sonography
Ultrasonography

3. איך אומרים בעברית?

על-קול ?
על-שמע?

4. איזה דוקטור אתה?

ד"ר מוכשרי ?
דר' מוכשרי ?

5. העוסקים ב-Imaging:

עוסקים בהדמיה או בדימות ?

 

6. כשיש צירים מוקדמים אנחנו בודקים את אורך הצוואר. איזה צוואר? ׁ

צְוַאר הרחם? או

 

צַוַּאר הרחם ?

 

7. האמנם אנו בודקים שילייה ושילייות? ׁ

איך אומרים בעברית Placenta ?

 

8. איך קוראים לעובר ממין נקבה?  

 

עוּבָּרָה?
עוּבָּרִית?

 

 

9. אולטרה-סאונד גֶנִיקולוגי או גִינֶקולוגי?

 

 

 


1. איך כותבים בעברית Ultrasound?

הבלבול רב. הבה ניקח מדגם קטן אך מייצג של 7 בתי חולים. בחרתי באופן אקראי רק 7 כדי לא להכביד על הדף. מי מהם כותב נכון?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מי כותב נכון?

אף לא אחד.

אפשר גם לכתוב את המונח בשלוש צורות שונות בתוך דף אינטרנט יחיד!

 


 

להגנתם של הרופאים העוסקים במקצוע אומר שלרוב לא הם כותבים את הדפים באתרי האינטרנט של בתי החולים כך ש"הקרדיט"  לצורת הכתיבה השגויה מגיע למישהו אחר. הנה למשל בתי החולים שבהם אני עובד (במסגרת הציבורית ובמסגרת הפרטית כאחד) ובאחד מהם המונח אינו כתוב נכון (איזה?):

 

 

 

נפנה אם כך לעיתונים ומילונים הזמינים ברשת. הם בוודאי יודעים. שימו לב גם ל"על-קול" שנטפל בו בהמשך. מי מהם כותב נכון?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אם כך, איך נכון לכתוב?


האקדמיה ללשון העברית קובעת גם את כללי הכתיבה של מונחים לועזיים ולא איש הישר בעיניו יעשה.

"אולטרה" מקובל לכתוב כמילה נפרדת והאות האחרונה היא "ה". סיומת באות "א" מקורה במלים שמקורן ארמית. כשדיברו בארץ ארמית עוד לא היה אולטרה-סאונד.

 


 
הנה דוגמה של מילון אבן-שושן מהוצאת 1993:


לפי הנ"ל יש לכתוב אולטרה-סאונד

 

ואכן, באתר האקדמיה ללשון העברית, במאמרה של תמר כץ על נושא דימות והדמיה (שם המאמר "כיד הדמיון") נכתב "אולטרה סאונד". להלן צילום הפסקה מהמאמר:

 

אך בהוצאת 2003 של מילון אבן שושן הופיעו לראשונה שתי צורות: "אולטרה סאונד" וגם "אולטרסאונד":

 

בסוף 2012 חנך אתר האקדמיה את ה"איך אומרים בעברית". מדובר בחלופות העבריות לכ-1500 מושגים לועזיים. המעוניינים יכולים להוריד אותו ללא תשלום אותו גם כיישׂוּמוֹן (אפליקציה) הנקרא "חֲלוּפוֹן" לטלפון החכם כאן, או באמצעות הקוד שלהלן:

 

וראה זה פלא: הפעם נכתב באתר באקדמיה ללשון העברית "אולטרסאונד" בתיבה אחת ולא שתיים. להלן צילום מה"חֲלוּפוֹן":

לפי הנ"ל יש לכתוב אולטרסאונד

 

אז איך נכתוב?

פניתי בשאלה לאקדמיה וקבלתי את תשובתה המלומדת של רונית גדיש,  המזכירה המדעית של האקדמיה (ניתן לראות את התשובה במלואה כאן).

 

והמסקנה:

 

"אולטרה-סאונד" ו"אולטרסאונד" הן שתי חלופות לגיטימיות.

 

את שאר הצורות (אולטרהסאונד, אולטראסאונד אולטרא-סאונד) מומלץ לזנוח.

 

 

חזרה לראש העמוד


 

2. מה ההבדל בין:

Ultrasound
Sonography
Ultrasonography

אין הבדל!

 

Ultrasound
סאונד
= צליל
אולטרה = מעל ל- ...... במקרה זה מדובר על תדר הנמצא מעל לתחום השמע של אוזן האדם.

 

Sonography
Sono = צליל, מהמילה הלטינית Sonus.
Graphy = רישום, מהמילה היוונית Graphien

 

UltraSonography
כמו Sonography, אלא שמודגש גם ה"אולטרה" המרמז על היות התדר מעבר לתחום השמע.

 

כל המילים לגיטימיות לתיאור המקצוע שלנו.

 

חזרה לראש העמוד


 

3. איך אומרים בעברית?

על-קול ?
על-שמע?

המילונים המקוונים מוכרחים לדעת ומה הם אומרים?
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על-קול, כמובן.
האומנם?
לא!

 

על-קול (סופר-סוניק) - מהירות גבוהה יותר ממהירות הקול (מטוס טס במהירות על-קולית - מעל 300 מטר בשנייה).

על שמע (אולטרה-סאונד) - גל קול בתדר גבוה מזה שאוזן האדם מסוגלת לשמוע (מעל 20,000 הרץ)

 

 




הקונקורד ז"ל טס במהירות על-קולית


 

 

 

 

 

 

פעולת מכשיר העל-שמע (אולטרה-סאונד) מבוססת על גלים על-שמעיים

 

מהיום לא תעבדו יותר ביחידת על-קול אלא יחידת על-שמע, או יחידת אולטרה-סאונד (בתנאי שתכתבו נכון אולטרה-סאונד). ולהלן הסימוכין:

 

 

חזרה לראש העמוד


 

4. איזה דוקטור אתה?

דר' מוכשרי ?


ד"ר מוכשרי ?

(עצם העובדה שאתה מוכשר מובנת מאליה...)

 

גרשיים (”) שמים כשמקצרים שתי מילים או יותר. כל מילה מיוצגת בצורת הקיצור על ידי אות אחת או יותר. האותיות המייצגות מילה חייבות להיות ברצף, כמו שהן מופיעות במילה ממנה נלקחו. הגרשיים יופיעו תמיד לפני האות האחרונה של הצורה המקוצרת.

 

דוגמאות לקיצור משתי מילים:


ס"מ = סנטי מטר
סה"כ = סך הכל
בי"ס = בית ספר

 

שימו לב: צבאנו הוא צה"ל ולא צ.ה.ל., תא דואר הוא ת"ד ולא ת.ד. ולהבדיל: על מצבתכם בקשו שלא ייכתבו פ.נ. (פה נקבר) אלא פ"נ.

 

גרש אחד (') שמים אחרי קיצור של מילה בודדת. גם כאן, האותיות המייצגות את המילה חייבות להיות ברצף, החל מהאות הראשונה.

 

דוגמות לקיצור מילה אחת:


פרופ' = פרופסור
וכו' = וכולי
וגו' = וגומר
ושות' = ושותפיו
מס' = מספר
רח' = רחוב

 

אבל מה לעשות שדוקטור הוא יוצא מהכלל (בגלל זה הלכתי ללמוד רפואה) ולפי החלטת האקדמיה
ללשון העברית, באופן חריג כותבים ד"ר כקיצור לדוקטור, למרות שזה קיצור של מילה אחת.

 

יש לכך סיבה. דוקטור מגיע מהשפות האירופאיות. אילו היו מקצרים אותו לפי הכלל של קיצור מילה אחת, היו צריכים לקחת את שתיים-שלוש האותיות הראשונות ברצף ואחריהן גרש (כי זה כלל הקיצור). היינו מקבלים דו' או דוק'. אלא שרצו שזה יהיה דומה לקיצור הלועזי .Dr באנגלית או בשפות אירופאיות אחרות.

ולכן לקחו את האות הראשונה (ד) והאחרונה (ר). אותיות אלו אינן ברצף הנדרש לקיצור מלה אחת (דוקטור) ולכן התייחסו אליהן כאל שתי מילים והחליטו שבאופן חריג זה יהיה  ד"ר.

 

אז מסוכם בינינו שמהיום אנחנו: ד"ר

 

סימוכין ניתן למצוא באתר האקדמיה ללשון העברית כאן.

 

חזרה לראש העמוד



5. העוסקים ב-Imaging:

עוסקים בהדמיה או בדימות ?

 

תמונה 10


 


האומנם יחידות אלו עוסקות בהדמיה?
לא!


הדמיה = סימולציה (Simulation)
זול יותר לאמן טייסים בסימולטור המדמה תא טייס, מאשר במטוס עצמו.

דימות = Imaging

 

 

חזרה לראש העמוד


 

6. כשיש צירים מוקדמים אנחנו בודקים את אורך הצוואר. איזה צוואר? ׁ

 

צְוַאר הרחם? או

 

צַוַּאר הרחם ?

 

 

נאמר: אין דָּבָר , נקרא את דְּבַר השבוע ונשמע את דְּבַר נשיא המדינה.

אבל נעבור דרך צַוַּאר הבקבוק ונבדוק את  צַוַּאר הרחם.
 

מדוע ההבדל?

 

דָּבָר מנקדים בקמץ מתחת ה"ד" ולכן הוא הופך לשווא בסמיכות: דְּבַר השבוע.

 

הכלל: בצורת הסמיכות של שמות שבהם התנועה שבסוף המילה היא קמץ והתנועה שלפניו אף היא קמץ או צירה, מתבטלים אלה בשל העתק הנגינה והופכים לשווא נע (או חטף פתח באותיות גרוניות מסויימות).

 

אבל...


צַוָּאר מנוקד בפתח מתחת ה"צ" ודגש ב"וו" ולכן אינו משתנה בסמיכות.

 

אמור מהיום צַוַּאר הרחם.

 

כלל זה נשמע מוכר יותר בהטיות אחרות של המילה:

עושה דְבָרוֹ אבל אבן ריחיים על צַוָּארוֹ.

 

אבן ריחיים על צווארו של ד"ר שפירא

חזרה לראש העמוד


 

7. האמנם אנו בודקים שילייה או שילייות? 

 

כאן יש שילִיית פתח?

 

 


 

האם לתאומים ביכוריוניים יש שתי שילִייות ?
 
לא!


שִׁלְיָה כמו שִׂמְלָה


שְׁלָיוֹת כמו שְׂמָלוֹת

 

 


 

8. איך קוראים לעובר ממין נקבה?  

תשובה לשאלתה של ד"ר אורלי גולדשטיק

עוּבָּרָה?
עוּבָּרִית?

 

אז מסתבר שאין שוויון זכויות בעברית ועובר (עֻבָּר) היה ונשאר זכר. אין "עוברית".

אמנם קיימת המילה עוּבָּרָה (עֻבָּרָה), אך במובן אישה מעוּבֶּרֶת.
.

נאמר במשנה: "ומביאים נשים עֻבָּרוֹת ויולדות שם ומגדלות שם את בניהן" (מסכת פרה, פרק ג')
.

שי עגנון בספרו "אלו ואלו" מדבר על התיאבון המוגבר של נשים הרות באומרו: "והייתי מריח ריח תבשילים שמבשלין בהם וּמִתְאַוֶּה להם כְּעֻבָּרָה".

.

אז בעברית תקנית אין לנו אלא להגיד: עובר ממין נקבה...

 

אבל...
למרות שבאופן תקני אין מילה כזאת, האקדמיה ללשון העברית מוכנה להתגמש ולאפשר לנוהג הנפוץ להתבסס.
אז אם תרצו בכל זאת להגיד " עוּבָּרה " או " עוּבָּרית", הנה ההצדקה לכך באתר האקדמיה ללשון העברית:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/08081202.aspx

בתשובת האקדמיה הנ"ל נאמר ש"נוכל להציע את הצורה עוּבָּרה" או "עוּבָּרית" ולשאלתי ענתה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, כי אמנם אין זו החלטה רישמית של האקדמיה אך "נראה אפוא שאין צורך בהחלטת האקדמיה בעניין הזה, ודי בכך שלדוברים יש צורך בהבחנה בין זכר לנקבה ברוח העברית לכל תקופותיה".

 

 

9. אולטרה-סאונד גֶנִיקולוגי או גִינֶקולוגי?

 

בדקו את הנייר הרישמי שלכם ואת החותמת.


סיכוי לא קטן שתמצאו שאתם מומחים למיילדות וגֶנִיקולוגיה.

 

אז לא.

המקצוע הוא לא גֶנִיקולוגיה אלא גִינֶקולוגיה.

 

המקור הוא המילה "אישה" ביוונית עתיקה gyne - γυνή
(ביוונית מודרנית gynaika - γυναίκα)

לוֹגְיָה (λογία) - פירושו "תורה"

 

ומכאן שמקום ה"י" אחרי ה"ג":
גִינֶקולוגיה  -  Gynecology

 

זכרו שמות של תרופות גינקולוגיות נפוצות:

 גינרה, מיקרוגינון, גינודקטרין...

 


 

בהצעות ושאלות נא לפנות  לד"ר ישראל שפירא
ishapiro@inter.net.il 

 

חזרה לראש העמוד

 

120

 Send to a friend שלח לחבר חזרה לראש הדף גרסה להדפסה גירסה להדפסה 
 Created by Consist