דף הביתמפת האתרצור קשר
  חוזרי מנהל רפואה   דף הבית   אודות   ניירות עמדה   פגישות מדעיות   לימודי המשך אולטרסאונד   ביה"ס לאולטרסאונד   לוח כנסים   מודעות

חיפוש
 
חיפוש מתקדםחיפוש מתקדם 

חדשות ועדכונים
 
 
נייר עמדה 8 הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהריון - עם הוספת מדידת הצוואר

לעיון בניירות עמדה קודמים - נא לגלול לתחתית הדף

 

 

 

נייר עמדה 30 (8.5.2013): סמנים באולטרה-סאונד לאיתור תסמונת דאון

לצפייה לחצ/י כאן         להורדה לחצ/י כאן

נייר עמדה זה אומץ כלשונו על ידי משרד הבריאות ויצא בתאריך 7.4.2014 כחוזר מינהל רפואה מס' 13/2014 

להורדת חוזר מינהל רפואה מס' 13/2014 לחצ/י כאן

נייר עמדה 31 (19.7.2015): ניהול הריון עם חשד למיקרוצפליה בעובר

להורדה לחצ/י כאן

 נייר עמדה 32 (25.4.2016): הנחיות להפניה ולביצוע אקו לב עובר

להורדה לחצ/י כאן

 

נייר עמדה 8 :

הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהריון

 

בתוקף מתאריך 1.12.2012 

 

מה התחדש לעומת הנייר הקודם?

נא לגלול למעלה לעיון בנייר העמדה עצמו

 

בנייר הקודם שאושר ב-28.11.2011 נוספה המלצה לשקיפות עורפית כבדיקת סקר לכל הנשים בהריון ולא רק לנשים עם הריון מרובה עוברים, כפי שהיה ב"סל הבריאות" הקודם.  שנה לאחר מכן (בדצמבר 2012) הוכנסה הבדיקה ל"סל הבריאות" לכל הנשים בהריון. כמו כן נוספה בנייר הקודם המלצה לביצוע בדיקה להערכת גודל בשליש השלישי לכל הנשים בהריון.

 

נייר העמדה החדש שאושר בתאריך 1.12.2012 כולל תוספת אחת בלבד: המלצה לבדיקת אורך צוואר הרחם בעת ביצוע סקירת המערכות. בסיום סעיף 3 ("סקירת מערכות"), המשפט "הבדיקה איננה כוללת מדידת אורך צוואר הרחם כשגרה", הוחלף במשפט הבא: "בנוסף לאמור לעיל מומלץ לכלול במסגרת סקירת מערכות מאוחרת מדידה של אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרה סאונד כמפורט בנספח לנייר עמדה זה".

 

 

 

 

נייר עמדה 8 :

הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהריון

 

בתוקף מתאריך 1.12.2012 


 

נייר עמדה זה מחליף את נייר עמדה 8 שהיה תקף מתאריך 28.6.2011
(לעיון בנייר העמדה הקודם יש לגלול לתחתית דף זה)


 

דברי הסבר

 

החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה הפועלת במסגרת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל, הינה גוף מקצועי המיצג את חברי האיגוד העוסקים במלאכת האבחון הטרום לידתי בטכנולוגיה זו. אחד מתפקידי החברה הוא להבטיח רמת בצוע בדיקות נאותה המתעדכנת עם התקדמות הידע והטכנולוגיה. החברה הוסמכה על ידי האיגוד לקבוע את הראוי להתבצע בשטח זה.

מסמך זה מחליף את ניירות העמדה הקודמים בנושא בדיקות אולטרה-סאונד במיילדות (נספח א' לנייר עמדה מס 6, פברואר 2000, נייר עמדה 8 [לשעבר 13] שתוקפו החל בתאריך 1 בפברואר 2007) ומטרתו להנחות את קהילת הרופאים העוסקים בתחום זה ולקבוע סטנדרטים עדכניים של בדיקות אולטרה-סאונד בהריון.

 

הבהרות

 

1.  בבדיקות האולטרה-סאונד השונות המבוצעות בהריון אין מדגימים כשגרה את כל
האיברים שאופן הדגמתם תואר בספרות. כמו כן לא ניתן לאבחן את כל המומים הקיימים
בעובר ולא תמיד ניתן לאבחן את המומים שגילויים האפשרי דווח בספרות. לגבי מומים רבים פורסמו בספרות הרפואית מאמרים המפרטים את הסיכוי לגלות מומים אלה כאשר הם קיימים בעובר. אי גילוי יכול לנבוע מסיבות שונות, כגון מגבלות המיכשור הקיים, גודל הממצא בחיים העובריים, מנח העובר, כמות מי השפיר, גיל ההריון ועוד. כך למשל פגם במחיצה הבין חדרית, שהוא מום הלב השכיח ביותר, מתגלה רק לעתים רחוקות. בסיכום שני מחקרים שכללו יחד 81 מרכזים ידועים באירופה, התגלה רק אחד מכל עשרה פגמים במחיצה הבין חדרית. מצורף למסמך זה נספח המסכם את אחוזי הגילוי של מומים שונים במחקרים רב מרכזיים באירופה ובארצות הברית.

מומים מסוימים באים לידי ביטוי בשלבים מאוחרים של ההריון ולא ניתן לגלותם כאשר הבדיקה נעשית מוקדם יותר. יש אף מומים שיתבטאו או שניתן יהיה לאבחנם לראשונה רק לאחר הלידה.

ביצוע בדיקות ע"פ ההיקף המפורט להלן יאפשר גילוי מרב המומים המתפתחים בעובר, בכפוף לשבוע ההריון ויכולת הדימות. עם זאת יש לזכור כי סימון איבר כ"תקין", אין משמעתו שנשללו כל המומים היכולים להיות באיבר זה. משמעות ה"תקין" היא שבמגבלות היכולת שהוזכרו לעיל, לא הודגמו מומים.

 

2.  היקף הבדיקות שיפורטו להלן עומד בכל קנה מידה של שירות רפואי ראוי בכל המסגרות.
ביצוע בדיקות בהיקף רחב יותר, ללא התוויה רפואית מוגדרת, נתון לשיקול דעת המבצע או
המסגרת הרפואית שבה מבוצעת הבדיקה אך אין להקיש ממנו על ההיקף הנדרש מכלל
הבודקים. הפרמטרים אותם יש למדוד מפורטים בסוגי הבדיקה השונים. אין אפשרות למדוד
את כל האברים שפורסמו לגביהם ערכי נורמה.
.
יש מקום למדוד איברים ופרמטרים נוספים
אך ורק כאשר הבודק מתרשם שיש גודל חריג של איבר כלשהו או על פי התוויה רפואית
.

 

3. התרומה של אולטרה-סאונד תלת ממדי לבדיקות אולטרה-סאונד במיילדות לא הוכחה בשלב זה כבעלת ערך מוסף משמעותי ולפיכך אין חובה להשתמש בו או לעדכן את הנבדקת לגבי השימוש באמצעי זה.

 

 

א. הערכת גיל ההריון והתייחסות לתחומי נורמה:

 

קביעת גיל ההריון בשליש הראשון מדויקת מאשר בשלבי הריון מאוחרים יותר והיא מתבצעת על ידי מדידת האורך ראש-עכוז של העובר(CRL). בשליש השני והשלישי, בהיעדר תוצאה של בדיקה מוקדמת יותר, ישמשו להערכת גיל ההריון הפרמטרים הבאים:

1. קוטר דו קודקודי של הגולגולת (BPD)
2. היקף הראש (HC)
3. היקף הבטן בחתך רוחבי (AC)
4. אורך עצם הירך (FL)

ככל שההריון מתקדם כך השונות בגודל בין העוברים גדלה ולכן קטן הדיוק בהערכת גיל ההריון. ככלל מדידה נחשבת בתחום הנורמה כאשר הפער בין המדדים והערך הממוצע לגיל ההריון איננו חורג משתי סטיות תקן מעל הממוצע או מתחתיו, או כאשר הגודל הנמדד נמצא בין אחוזון 2.5 ואחוזון  97.5. לעיתים יש צורך בפער גדול יותר של שלוש או ארבע סטיות תקן כדי לקבוע פתולוגיה מסוימת. יש לציין את גיל ההריון בשבועות וימים, את הערך הנמדד ואת שבוע ההריון הממוצע המתאים לערך שנמדד. כמו כן יש לציין את טווח הנורמה במספרים או בייצוג גרפי. לחילופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד. בנוסף יש לציין את מקור טבלת הייחוס שנעשה בה שימוש.

 

ב. סוגי הבדיקות

 

להלן הגדרת סוגי בדיקות האולטרה-סאונד  בהריון:

1. בדיקה בשליש הראשון להריון
2. בדיקת שקיפות עורפית
3. סקירת מערכות
4. בדיקה להערכת גודל בשליש השלישי
5. בדיקה מכוונת למערכות מסויימות
6. בדיקה ממוקדת למצב קליני מוגדר

בדיקות שגרה: ארבע בדיקות אולטרה-סאונד שמומלץ לבצען כשגרה אצל כל אישה בהריון הן בדיקת השליש הראשון להריון (בדיקה 1), בדיקת שקיפות עורפית (בדיקה 2), סקירת מערכות (בדיקה 3) בשבועות 20-23 (אך לא לפני שבוע 19 ולא אחרי שבוע 25) ובדיקה להערכת גודל בשליש השלישי (בדיקה 4). בדיקות 5 ו-6 מבוצעות אך ורק עקב הוריה רפואית ברורה.

 

מטרת הפרוט שלהלן הוא לקבוע מהם המרכיבים שאותם מומלץ לבדוק ועליהם יש לדווח בכל אחד מסוגי הבדיקות, כאשר מתבצעת הבדיקה.

 

1. בדיקה בשליש הראשון להריון

בדיקה קביעת גיל ההריון לפי אולטרה-סאונד מדויקת בשליש הראשון יותר מאשר בשלבי הריון מאוחרים יותר. ידיעת גיל ההריון חשובה בניהולו של ההריון ובניתוח תוצאות של בדיקות הנעשות במהלך ההריון. אי לכך מומלץ לבצע בדיקה בשליש הראשון לכל הנשים ההרות, גם לנשים שהריונן אינו בר-סיכון. בדיקה זו ניתן לבצע בגישה בטנית, נרתיקית או משולבת לפי שיקול הרופא האחראי על הבדיקה. מטרת הבדיקה היא לקבוע את מקום שק ההריון, חיות העובר וגילו. יש למדוד את הגודל ראש-עכוז של העובר (CRL) ולציין את הגודל הנמדד והשבוע שאליו מתאים גודל זה. יצוין קיום או אי קיום דופק עוברי ויצוין מיקום שק ההריון (בתוך הרחם או במקום אחר).

 

בחשד להריון מחוץ לרחם יש להתייחס גם לממצאים רלבנטים בטפולים ולהימצאות נוזל חופשי בחלל הבטן. יצויין ששק הריון הנמצא מחוץ לרחם לא תמיד ניתן להדגמה.

 

בהריון מרובה עוברים, תכלול התשובה, בנוסף לנ"ל, ציון מספר שקי ההריון, מיקומם והתייחסות ל-chorionicity ו- amnionicity. ידיעת ה- chorionicity וה- amnionicity  חשובה לניהול ההריון ובשליש הראשון הקביעה קלה יותר מאשר בהמשך (פרט להריון תאומים מונואמניוטים שעלול לא להתגלות לפני שבוע 8). לכן חשוב לתעד את הבדיקה בתמונה שתכלול בחתך אחד לפחות שני שקים עם הקרומים הרלבנטים.

 

2. בדיקת שקיפות עורפית

בדיקה זאת מומלצת כשיגרה אצל כל הנשים ומטרתה להעריך את הסיכון לתסמונת דאון. היא מבוצעת בעוברים שגודלם (CRL) בתחום 38 עד 84 מ"מ (ערכי הגודל הממוצעים בשבוע 11+0 ובשבוע 13+6). הערכים המדוייקים תלויים בגבולות שנקבעו בטבלה או התוכנה שבה משתמש הבודק. בהריון מרובה עוברים יש הנחיה של משרד הבריאות לביצוע הבדיקה (לפי חוזר משרד הבריאות מס' 50/51 מ- 7 אוגוסט 2001) עקב הרגישות הנחותה של סמני הדם לאיתור תסמונת דאון בהריון בהריונות אלה. עם זאת הספרות הרפואית מוכיחה מעל לכל ספק שלבדיקה זאת ערך רפואי רב גם בהריון עם עובר יחיד.

 

הבדיקה מבוצעת על פי הקריטריונים המקובלים בספרות והיא כוללת מדידת אורך העובר (CRL), הדגמת דופק ומדידת השקיפות העורפית. יש לציין בתשובה את הסיכון המשוקלל לתסמונת דאון במועד הלידה, לפי הגיל והשקיפות, לעומת סיכון הרקע לתסמונת דאון בלידה לפי הגיל בלבד. בהריון מרובה עוברים, תכלול התשובה, בנוסף לנ"ל, ציון מספר שקי ההריון, מיקומם והתייחסות ל- chorionicity ו- amnionicity. בבדיקת שקיפות עורפית יש צורך לצרף לתשובה הנמסרת לאישה תמונה של החתך בו בוצעה מדידת השקיפות (כולל הסמנים), וזאת גם כאשר תוצאת המדידה תקינה.

 

3. סקירת מערכות

בסקירת המערכות של העובר נבדקים אברים ומערכות בעובר וכן נבדק גודלם של אברים מסוימים. הבדיקה ניתנת לביצוע בגישה נרתיקית, בגישה בטנית או שילוב בין השתיים, בהתאם לנסיבות ולגיל ההריון. לעתים יש תנאים המקשים על ביצוע הבדיקה, כמו התכווצות של הרחם בעת בדיקה לידנית או כאשר דופן הבטן מעובה או עם צלקות (כשהבדיקה נעשית בגישה בטנית). במקרים אילו יש לציין את עובדה שהיה קושי טכני בבצוע הבדיקה. יש ליידע את האישה בכך שלא כל המומים ניתנים לגילוי ולא כל המומים שדווח על אפשרות גילויים ניתנים לגילוי בכל מקרה. כמו כן יש ליידע את האישה בכך שהמועד שבו ניתן לגלות לראשונה מום מסוים שונה ממום למום ואי לכך תוצאת הבדיקה מתייחסת רק למומים הניתנים לגילוי בגיל ההריון שבו מתבצעת הבדיקה.

 

סקירת מערכות בשבועות 20-23 (אך לא לפני שבוע 19 ולא אחרי שבוע 25) מומלץ לבצע לכל הנשים ההרות, גם לנשים שהריונן אינו בר-סיכון. במקרים מיוחדים או על פי פנייה של האישה ניתן לבצע גם סקירה מוקדמת, בשבועות 13 -17, אולם גם אם נעשית סקירה מוקדמת, מומלץ לחזור על הסקירה בשלב מאוחר יותר, כמצויין בראשית פיסקה זאת.

 

הפרמטרים למדידה ודיווח בסקירת המערכות הם:

 א.  קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)
 ב.  היקף הראש (HC)
 ג.   היקף הבטן (AC)
 ד.  אורך עצם ירך אחת (FL)

יש לציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות וימים). יש לציין גם את תחום הנורמה בגיל ההריון בו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחילופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד . מומלץ לציין את המקור לעקומות שבהן נעשה שימוש. מיקום הסמנים בגולגולת (חוץ-פנים אן חוץ-חוץ) חייבת להיות עפ"י השיטה שבה השתמשו בעבודה שממנה לקוחות עקומות הנורמה.


האברים והמערכות לבדיקה ודיווח בסקירת מערכות העובר הם:

א. גולגולת ומוח (בחתך רוחבי):
    1) צורת הגולגולת בחתך רוחב
    2) מוח קטן וציסטרנה מגנה
    3) החדרים הצדדים במח והכורואיד פלקסוס
    4) קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi  (קיים רק בסקירה המאוחרת)

 

ב. פנים:
    1) ארובות עיניים
    2) שפתיים

 

ג. חזה:
   1) ריאות
   2) מבט 4 מדורי הלב
   3) מוצא העורקים הגדולים

 

ד. בטן:       
    1) קיבה
    2) כליות
    3) כיס שתן
    4) השרשת חבל הטבור בבטן העובר

 

ה. עמוד השדרה

 

ו. קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות)

 

ז. מספר כלי הדם בחבל הטבור

 

ח. מיקום השילייה

          

ט. כמות מי השפיר 

         

י. קיום דופק ותנועות

 

יא. בהריון מרובה עוברים, תכלול התשובה, בנוסף לנ"ל, ציון מספר שקי ההריון, מיקומם, מין כל עובר והתייחסות ל- chorionicity  ו- amnionicity.

 

הערה: הדגמת האברים אינה כוללת את מדידתם כשגרה. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך. בנוסף לאמור לעיל מומלץ לכלול במסגרת סקירת מערכות מאוחרת מדידה של אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרה סאונד כמפורט בנספח לנייר עמדה זה.

 

4. בדיקה להערכת גודל בשליש השלישי

מומלץ לבצע בדיקה להערכת גודל העובר בשליש השלישי וזאת גם בהריונות בסיכון נמוך (Level III). יצויין במפורש כי הבדיקה אינה מיועדת לקביעה או שינוי של גיל ההריון. לקביעת גיל ההריון אורך העובר בשליש הראשון (CRL) הוא המדויק ביותר. הבדיקה להערכת הגודל בשליש השלישי נועדה לסייע בגילוי עובר קטן או גדול לגיל ההריון ולהערכת קצב הגדילה. בנוסף לחשיבות המיילדותיות הקשורה לגודל העובר (IUGR או מקרוזומיה), הרי גם מבחינת גילוי מומים, יש מצבים פתולוגים שבהם קצב גדילת אברים מסוימים (למשל ראש או עצמות גפיים) מואט רק בשלבי הריון מאוחרים.

 

בבדיקה זו יש לכלול את מיקום השיליה, כמות מי השפיר והמצג. כאשר כמות מי השפיר לא נראית חריגה אין צורך להשתמש בשיטה הערכה כמותית. כשיש רושם של מיעוט או ריבוי מי שפיר מומלץ להשתמש באחת השיטות המקובלות להערכה כמותית של המים (AFI מתחת אחוזון 2.5 או מעל אחוזון 97.5 או מדידת כיס מים מתחת 2 ס"מ או מעל 8 ס"מ).

 

הפרמטרים הנבדקים להערכת הגדילה בשליש השלישי הם:

 א.  קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)
 ב.  היקף הראש (HC)
 ג.   היקף הבטן (AC)
 ד.  אורך עצם ירך אחת (FL)
 ה.  הערכת משקל העובר (EFW) על פי אחת הנוסחאות המקובלות המבוססות על מדדי הראש והבטן, הבטן והירך או שילוב ביניהם.

יש לציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות וימים). יש לציין גם את תחום הנורמה בגיל ההריון בו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחילופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד . מומלץ לציין את המקור לעקומות שבהן נעשה שימוש. מיקום הסמנים בגולגולת (חוץ-פנים אן חוץ-חוץ) חייבת להיות עפ"י השיטה שבה השתמשו בעבודה שממנה לקוחות עקומות הנורמה

 

יש לזכור כי היכולת להעריך נכונה את המשקל מוגבלת למדי. כ- 95% מהעוברים ימצאו בתחום שבין 20%  מתחת המשקל המוערך לבין 20% מעל משקל זה. כ- 5% מהעוברים יימצאו מחוץ לתחום הנ"ל. סקירת מערכות אינה חלק מהבדיקה להערכת הגודל.

 

הערה בדבר מוגבלות הבדיקה בשליש השלישי:

בדיקת אולטרה-סאונד בשליש השלישי להריון מוגבלת מאד ביכולת דימות אברי העובר לעומת בדיקה המבוצעת בשליש השני. מיעוט המים היחסי, קיבעון בתנוחת העובר וצללים אקוסטיים חזקים שיוצרות העצמות בגיל זה – כל אלה מונעים אפשרות לסקירה נאותה ולהדגמה של כל האיברים האמורים להיבדק בסקירת המערכות הרגילה.  

 

ככלל אין להפנות לסקירת מערכות אישה בשליש השלישי של ההריון, גם אם לא עברה סקירה במועד המקובל. אם בכל זאת הופנתה אישה לבדיקה בשליש השלישי מכיוון שלא עברה סקירה במועד, הרי בגלל המגבלות הטכניות, לא תהיה זאת סקירת מערכות כהגדרתה בסעיף 3, אלא בדיקה מוגבלת שבנוסף לפרטים שצוינו בתחילת סעיף זה (מדידות, כמות מים ומיקום שיליה), יבדקו, במידת האפשר, גם הפרטים הבאים:

א. חדרי מוח לטרליים

ב. קיום 4 מדורים בלב

ג. קיבה

ד. כליות

ה. שלפוחית שתן

אם בגלל סיבות טכניות לא ניתן לבדוק את אחד האיברים שברשימה, יצוין הדבר בתשובה. בהריון מרובה עוברים יש לעתים קושי טכני משמעותי יותר. לא תמיד ניתן לבדוק בכל אחד מהעוברים את האברים שברשימה. גם במקרה זה יצוין שעקב קושי טכני לא נבדקו איברים מסויימים.

הדיווח על בדיקה מוגבלת זאת יכול להתבצע בטופס המוצע בנספח ל"בדיקת אולטרה-סאונד  להערכת גודל בשליש השלישי", כשבסעיף ההערות תתוסף רשימת האברים שנבדקו.

 

5. בדיקה מכוונת למערכות מסויימות

הבדיקה המכוונת נועדה לבדוק מערכת/ות מסויימת/ות, אבר/ים מסויים/ים או את מצב העובר, בהתאם לשאלה מוגדרת המופנית למבצע הבדיקה. קיימים מצבי רקע המגבירים את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי, או שמתעוררת שאלה לגבי אבר מסויים בבדיקת אולטרה-סאונד שבוצעה לאישה (למשל: חשד למום לב). הבדיקה מבוצעת על פי התוויה רפואית מוגדרת ובד"כ בהפניה מרופא מטפל או יועץ. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית, נרתיקית או במשולב על פי נסיבות המקרה וגיל ההריון. בבדיקה יבדקו האברים או המערכת בהתאם לנסיבות המקרה ואין הבדיקה אמורה לשלול מומים במערכות אחרות.


6. בדיקה ממוקדת למצב קליני מוגדר

בדיקה זו מבוצעת כתשובה לשאלה מוגדרת וממוקדת במצבים קליניים דחופים או לצורך מטרה מוגדרת כגון זיהוי דופק העובר, מצג העובר, אורך צוואר הרחם, כמות המים, פרופיל ביופיסיקלי או מקום השילייה. הבדיקה יכולה לכלול פרמטר בודד מהמצוין לעיל או מספר פרמטרים על פי הצורך הרפואי. הבדיקה לא נועדה לסקירת אברי העובר או למדידת אבריו (אלא אם מדידה מסויימת או הערכת המשקל היתה הבקשה הספציפית). בסיווג זה נמצאות רוב הבדיקות המבוצעות בחדר מיון או בעת אישפוז. הן נועדו לתת תשובות לשאלות ספציפיות ואינן מהוות סקירת מערכות או בדיקות שמטרתן לברר כל בעיה בעובר הניתנת לאיבחון סונוגרפי.

 

דוגמאות למצבים קליניים מוגדרים:

א.  דימום נרתיקי.
ב.  חיות היריון כאשר לא נשמע דופק.
ג.  אימות גיל ההיריון כאשר יש ספק בכך.
ד.  פער בין גודל הרחם לגיל ההיריון.
ה.  חשד להריון מרובה עוברים.
ו. הערכת גיל הריון בערך בלתי תקין של חלבון עוברי.
ז.  ממצא אגני.
ט.  חשד לאנומליות של הרחם.
י.  בדיקת אורך צוואר הרחם במצבי סיכון ללידה מוקדמת.
י"א. מיקום שילייה עקב דימום או במסגרת מעקב אחר שיליית פתח ידועה.
י"ב. חשד להיפרדות שליה.
י"ג.  קביעת מצג כאשר החלק המקדים קשה לקביעה קלינית, במועד הסמוך לתאריך הלידה המשוער.
י"ד.  הערכת ביופיסיקלית של העובר כשיש הוריה לכך, במסגרת מעקב הריון בסיכון.
ט"ו. חשד לריבוי או מיעוט מי שפיר.
ט"ז. הערכת קצב גדילת עובר בנשים בסיכון מוגבר לאי ספיקת שליה או ל-IUGR.
י"ז.  מעקב רציף אחר קצב גדילת עובר בהיריון מרובה עוברים.
י"ח. חשד קליני ל-IUGR
י"ט. הערכת מצג ומשקל העובר בלידה מוקדמת מאיימת (אם אין מידע על כך בבדיקה מהעבר הקרוב).

 

ג. תיעוד ודיווח

 

ככלל יש לתת בידי האישה תשובה כתובה של כל בדיקת אולטרה-סאונד. אין הכרח לתת תשובה כתובה במקרים בהם מבצע הבדיקה מתעד את הממצאים במסמך רפואי אחר, כגון כרטיס מעקב הריון, או ברשומה בתוך מוסד אישפוזי, כגון טופס מיון, גיליון אשפוז וכו'. רצוי לפרט את סוג הבדיקה בטופס התשובה. מומלץ להשתמש בנוסח תשובה אחיד המובא בדוגמאות שלהלן. בבדיקה שסוכמה כתקינה ישמש טופס התשובה כאמצעי תיעוד. אם נמצאו ממצאים חריגים בבדיקה - רצוי לצרף לדו"ח הבדיקה תמונות. קלטת, תקליטור או אמצעי מדיה אחרים המתעדים את הממצאים יכולים אף הם להוות אמצעי תיעוד נוסף או חליפי, אך אין חובה להשתמש בהם. תיעוד ממצאים פתולוגים על ידי תמונות ייחשב כמספק לכל דבר ועניין. תיעוד של ממצאים חריגים יישמר גם במכון המבצע את הבדיקה. כפי שצויין, בבדיקת שקיפות עורפית יש צורך לצרף לתשובה הנמסרת לאישה תמונה של החתך בו בוצעה מדידת השקיפות, וזאת גם כאשר תוצאת המדידה תקינה. התשובה תימסר לאישה על מנת שזו תעביר/תראה אותה לרופא המטפל בין אם הופנתה האישה על ידי רופא ובין אם פנתה לבדיקה על דעת עצמה. יוסבר לאישה שהעברת המידע לרופא המטפל וכן יישום המלצות, אם היו כאלה, הם באחריותה ולא באחריות הבודק.

 

ד. נוהל הטיפול בממצאים חריגים

 

האחריות הרפואית הכוללת חלה על הרופא המטפל של האישה. אם יתגלה ממצא חריג הרופא הבודק יתעד את הממצא במכתב בצורה ברורה, יתאר לנבדקת את הממצאים וימסור לה את דו"ח הבדיקה לצורך העברתו לרופא המטפל. על הרופא המטפל חלה האחריות להפנות את האישה לייעוץ נוסף, בדיקות נוספות, המשך טיפול, מעקב, והסבר מפורט על הממצאים ומשמעותם. במקרים הדורשים, לדעתו של הבודק, התערבות רפואית דחופה  יש לנסות לאתר את הרופא המטפל  ואם לא ניתן ליצור עמו קשר – יש להמליץ על פנייה דחופה לרופא אחר בקהילה או בבית חולים. יש להסביר לאישה שקיום ההמלצה הוא באחריותה.אין זה מתפקידו של מבצע בדיקת האולטרה-סאונד להציע לאישה הפסקת הריון או לציין בפניה את האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון, אף אם הממצאים קשורים במומים אשר אינם מאפשרים חיים ו/או מלוויים בתחלואה משמעותית.

 

ה. טופס הסכמה מדעת

 

לפני ביצוע שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת או בדיקה מכוונת, או בדיקה להערכת גודל, מומלץ להחתים את האישה על טופס הסכמה מדעת המתאים לבדיקה האמורה להתבצע, לאחר מתן הסבר על מגבלותיה. מומלץ להשתמש בטופס אחיד המובא להלן.

 

 

  • להורדת הטפסים האחידים המומלצים ודפי הסכמה מעודכנים לסוגי הבדיקה השונים (בפורמט Word) לחצו כאן
  • לעיון בנספח הסבר אודות בדיקת אורך צוואר הרחם לחצו כאן
  • לעיון בשלוש עבודות רב-מרכזיות על אחוז גילוי המומים באולטרה-סאונד  באירופה וארה"ב לחצו כאן.


 

 

ניירות עמדה קודמים:

 

נייר העמדה מס' 13 שאושר ב-28.6.2011 (בנייר זה נוספו המלצה לכל הנשים בהריון לביצוע שקיפות עורפית ובדיקה להערכת גודל בשליש השלישי).

לעיון נא ללחוץ כאן.

 

נייר העמדה מס' 13 (ששינה מספרו ל-8), שפורסם ב-1.3.2006 ונכנס לתוקף ב-1.3.2007 (בנייר זה הורחבה משמעותית סקירת המערכות והוגדרו סוגי בדיקה חדשים).

לעיון נא ללחוץ כאן.


נספח א′ לנייר עמדה מספר 6, הנחיות לביצוע בדיקת על-קול במיילדות, פורסם באוקטובר 1999

לעיון נא ללחוץ כאן.

 

357

 Send to a friend שלח לחבר חזרה לראש הדף גרסה להדפסה גירסה להדפסה 
 Created by Consist